Daf 57b
וְרַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר פָּטוּר מַאי טַעְמָא דְּאָמַר קְרָא שְׂאֹר וּדְבַשׁ קָרְבַּן רֵאשִׁית תַּקְרִיבוּ אֹתָם
Rachi (non traduit)
אותם. ב' הלחם מן שאור ובכורים מן דבש דכתיבי בההוא קרא וה''ק קרבן ראשית תקריבו אותם דהיינו שתי הלחם מן השאור דכתיב (ויקרא כ''ג:
י''ז) חמץ תאפינה וראשית מיקרו דהן ראשית לכל המנחות הבאות מתבואת שנה זו דכתיב בה (במדבר כ''ח:כ''ו) מנחה חדשה ובכורים מן הדבש ואיקרו ראשית [דכתיב ראשית] בכורי אדמתך (שמות כ''ג:י''ט) הנך הוא דרבינן ליה כבש כמזבח כדכתיב (ויקרא ב':י''ב) ואל המזבח לא יעלו:
אוֹתָם הוּא דְּרַבִּי לְךָ כֶּבֶשׁ כְּמִזְבֵּחַ אֲבָל מִידֵּי אַחֲרִינָא לָא
Rachi (non traduit)
מידי אחריני. כגון בשר חטאות וכל הנך דלעיל דאסירי משום כל שממנו לאישים לא רבינן לך כבש כמזבח:
רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר חַיָּיב דְּתַנְיָא הַמִּזְבֵּחַ אֵין לִי אֶלָּא מִזְבֵּחַ כֶּבֶשׁ מִנַּיִן תַּלְמוּד לוֹמַר וְאֶל הַמִּזְבֵּחַ לֹא יַעֲלוּ לְרָצוֹן
Rachi (non traduit)
(מזבח) ואל המזבח לא יעלו. דסמיך ללא תקטירו ממנו אשה:
Tossefoth (non traduit)
כבש מנין. לר''י דאמר בזבחים בפ' קדשי קדשים (זבחים ד' נט.) דרצפת עזרה נתקדשה כמזבח הוה מצי למינקט קרקע עזרה מנין אלא משום דאיירי נמי הכא באהל מועד ושילה ונוב וגבעון אי נמי אפילו לרבי יהודה הא דקדיש שלמה רצפה לכשרין קידש ולא לפסולין תדע דהא אין עולין לכתחילה:
אין לי אלא מזבח כבש מנין. הכא מצרכינן קרא לרבויי כבש כמזבח וכן בסוף המזבח מקדש (זבחים דף פז.) דתניא כל הנוגע במזבח יקדש אין לי אלא מזבח כבש מנין ת''ל את המזבח והא דדריש בזבחים בשילהי קדשי קדשים (זבחים דף סד:) על קיר המזבח ולא על קיר הכבש לאו דמיותר קרא למעוטי אלא כיון דכתיב מזבח דווקא משמע כדקאמר נמי ולא קיר ההיכל ולא קיר האולם ותימה דתנן בפ''ב דזבחים (דף כו.) נתנן על הכבש פסול ואמרי' בגמרא אמר שמואל פסול בשר אבל בעלים נתכפרו דאמר קרא ואני נתתיו לכם על המזבח כיון שהגיע דם למזבח נתכפרו בעלים אלמא בלא יתורא דקרא חשבינא כבש כמזבח ונראה לפרש דשמואל לא קאי אנתנו על גבי הכבש [אלא] אאינך קאי דתנן התם שלא כנגד היסוד נתן את הניתנין למעלה למטה ואת הניתנין למטה למעלה ועל זה קאמר אלמא קסבר שלא במקומן כמקומן דמי ועל כרחין שמואל לאו אכולהו מתניתין קאי דניתנין בפנים שנתנן בחוץ לכו''ע לאו כמקומן דמי כדמוכח בפ' כל הפסולין (זבחים דף לו.) בסופו דפריך וליפלוג רבי יהודה בניתנין בחוץ בפנים ובפנים בחוץ פירוש דהני שלא במקומן הן ובפ''ב דזבחים (דף כו:
ד''ה אמר) הארכתי:
אִיתְּמַר הַמַּעֲלֶה מִכּוּלָּם עַל גַּבֵּי הַכֶּבֶשׁ רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר חַיָּיב רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר פָּטוּר
Rachi (non traduit)
חייב. כאילו העלהו על המזבח:
מכולם. מאחד מאלה:
אָמַר רַב שֵׁשֶׁת אֵין מִגּוּפוֹ לָאִישִּׁים
Rachi (non traduit)
אין מגופו לאישים. הלכך לענין הגשה לא דמו לשאר מנחות שמגופן לאישים אבל לענין הקטרה שירים נינהו דכבשים ובזיכין מתירין אותן:
וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם וְלֶחֶם הַפָּנִים יֵשׁ מֵהֶן לָאִישִּׁים וְהָתַנְיָא יָצְאוּ שְׁתֵּי הַלֶּחֶם וְלֶחֶם הַפָּנִים שֶׁאֵין מֵהֶם לָאִישִּׁים
Rachi (non traduit)
יצאו שתי הלחם ולחם הפנים. מדין הגשה לקמן בהאי פירקין (מנחות דף סא.):
תַּלְמוּד לוֹמַר כִּי כָל שְׂאֹר וְכָל דְּבַשׁ לֹא תַקְטִירוּ מִמֶּנּוּ אִשֶּׁה לַה' כֹּל שֶׁהוּא מִמֶּנּוּ לָאִישִּׁים הֲרֵי הוּא בְּבַל תַּקְטִירוּ
Rachi (non traduit)
כל שממנו לאישים. כל שעלה כבר ממנו למזבח ומבשר קרבנות כבר עלו חלב וכליות ומן המנחות כבר עלה הקומץ ומשתי הלחם כבר עלו חלבי כבשי עצרת הבאין עמהן וכגופן דמו ומלחם הפנים בזיכי לבונה:
תָּנוּ רַבָּנַן מִנַּיִן לְמַעְלָה מִבְּשַׂר חַטָּאת וּמִבְּשַׂר אָשָׁם וּמִבְּשַׂר קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים וּמִקֳּדָשִׁים קַלִּים וּמִמּוֹתַר הָעוֹמֶר וּמִמּוֹתַר שְׁתֵּי הַלֶּחֶם וּמִלֶּחֶם הַפָּנִים וּמִשְּׁיָרֵי מְנָחוֹת שֶׁהוּא בְּלֹא תַעֲשֶׂה
Rachi (non traduit)
מותר העומר. שירים שנותרו מן הקומץ:
קדשי קדשים. כגון זבחי שלמי צבור דהן כבשי עצרת:
הָכִי הַשְׁתָּא בִּשְׁלָמָא בִּיסָא לָא כְּתַב רַחֲמָנָא דְּלֶעֱבֵיד בִּיסָא לְמֵילַשׁ בֵּיהּ כִּי לָשׁ לַהּ עַל גַּבֵּי קַטְבֻלְיָא לֵית לַן בַּהּ אֶלָּא עִשָּׂרוֹן כֵּיוָן דְּאָמַר רַחֲמָנָא עֲבֵיד עִשָּׂרוֹן וּכְיֵיל בֵּיהּ שָׁבֵיק עִשָּׂרוֹן דְּקוֹדֶשׁ וְכָיֵיל בְּעִשָּׂרוֹן דְּחוֹל
אִי הָכִי דְּקָאָמַר לֵיהּ רַבִּי יוֹנָתָן תֵּדַע לְךָ שֶׁהֲרֵי אֵינָהּ מְקַדֶּשֶׁת לֵימָא לֵיהּ כְּגוֹן דְּכַיְילָא בְּעִשָּׂרוֹן דְּחוֹל
Rachi (non traduit)
כגון דכיילא בעשרון דחול. כי היכי דנשתנית גבי לישה:
עשרון. כתיב בתורה ועשרון סלת:
לימא ליה. רבי יאשיה הכי דלא נתקדשה עד אפייה:
אֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְאַבָּיֵי וְהָא אִיכָּא בִּיסָא דְּלַח הוּא אֲמַר לֵיהּ כְּגוֹן שֶׁלָּשׁ עַל גַּבֵּי קַטְבֻלְיָא
Rachi (non traduit)
קטבליא. עור:
והאיכא ביסא. כלי שרת:
לֵימָא נָמֵי רַבִּי עֲקִיבָא וְאֶחָד מִתַּלְמִידֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אָמְרוּ דָּבָר אֶחָד וּמַנּוּ רַבִּי יוֹנָתָן מִשּׁוּם דְּלָא שָׁווּ בְּמִדַּת לַח לַהֲדָדֵי
Rachi (non traduit)
משום דלא שוו. ר''ע ור' יונתן במדת לח כי הדדי דרבי יונתן אמר מדת לח בפנים ולא בחוץ ור''ע סבר בין מבפנים בין מבחוץ נתקדשה בפ' שתי מדות (לקמן מנחות דף צ.):
ונימא נמי ר' יוחנן ר''ע ור' יונתן אמרו דבר אחד. דהא תרוייהו אית להו מדת יבש לא נתקדשה:
בְּמַאי קָא מִיפַּלְגִי בְּאֹתָם רַבִּי יֹאשִׁיָּה סָבַר אֹתָם לְמַעוֹטֵי מִדַּת יָבֵשׁ בַּחוּץ וְרַבִּי יוֹנָתָן סָבַר מִדַּת יָבֵשׁ חוֹל הוּא וְלָא אִצְטְרִיךְ קְרָא לְמַעוֹטֵי כִּי אִיצְטְרִיךְ קְרָא לְמַעוֹטֵי מִדַּת לַח מִבַּחוּץ
Rachi (non traduit)
אותם בפנים. של כלי משמע:
Tossefoth (non traduit)
רבי יאשי' סבר אותם למעוטי מדת יבש מבחוץ. ולהכי ממעט מאותם מדת יבש טפי ממדת לח דוימשחם גבי כלי המזבח כתיב שהן מדת לח כך פירש בקונט' ומשמע שהיה בהן ריבוי משיחה יותר ממדת יבש וא''ת ההוא סוגיא דבריש פ''ב דשבועות (דף טו.) דדרשינן אותם במשיחה ולא לדורות במשיחה אלא בעבודה כמאן לא כר' יונתן ולא כר' יאשיה וי''ל דאתיא כר' עקיבא דאית ליה מדת לח במשיחה בפנים ובחוץ כדמוכח בשמעתין ולקמן בפרק שתי מדות (מנחות דף צ.) וסבירא ליה מדת יבש חול היא א''כ לא איצטריך אותם אלא למימרא דלדורות בעבודה:
רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר מִדַּת הַלַּח נִמְשְׁחוּ מִבִּפְנִים וְאֵין נִמְשְׁחוּ מִבַּחוּץ מִדּוֹת יָבֵשׁ לֹא נִמְשְׁחוּ כָּל עִיקָּר תֵּדַע לְךָ שֶׁהֲרֵי אֵין מְקַדְּשׁוֹת דִּכְתִיב מִמּוֹשְׁבֹתֵיכֶם תָּבִיאּוּ לֶחֶם תְּנוּפָה שְׁתַּיִם שְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים סֹלֶת תִּהְיֶינָה חָמֵץ תֵּאָפֶינָה בִּכּוּרִים לַה' אֵימָתַי הֵן לַה' לְאַחַר שֶׁנֶּאֱפוּ
Rachi (non traduit)
תדע לך. דלא נמשחה שהרי אינה מתקדשת מה שבתוכה עד לאחר שנאפו דתנור מקדשו דתנור היה בעזרה אבל מעיקרא לא קדשינהו עשרון שנמדדו בו ורבי יאשיה דריש בכורים לה' אקודם אפייה קאי:
דְּתַנְיָא וַיִּמְשָׁחֵם וַיְקַדֵּשׁ אֹתָם רַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר מִדַּת הַלַּח נִמְשַׁח בֵּין מִבִּפְנִים בֵּין מִבַּחוּץ מִדַּת יָבֵשׁ נִמְשְׁחוּ מִבִּפְנִים וְאֵין נִמְשְׁחוּ מִבַּחוּץ
Rachi (non traduit)
מדת הלח. הין וחצי הין וכולהו אידך דמפרש בפ' ב' מדות (לקמן מנחות דף פז:):
וימשחם ויקדש אותם. אכלי מזבח קאי דלחים הם:
וְאַזְדָּא רַבִּי יוֹחָנָן לְטַעְמֵיהּ דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי וְאֶחָד מִתַּלְמִידֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אָמְרוּ דָּבָר אֶחָד וּמַנּוּ רַבִּי יֹאשִׁיָּה
Rachi (non traduit)
ואזדא ר' יוחנן לטעמיה. דמוקי הך דלחם כר' יוסי אלמא לר' יוסי מדת יבש נתקדשה לטעמיה כו':
שְׁלַח רַבִּי רְאוּבֵן מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן כָּךְ הִיא הַצָּעָה שֶׁל מִשְׁנָה וְאֵיפוֹךְ אֲשֶׁר תַּקְרִיבוּ לְרַבּוֹת לֶחֶם הַפָּנִים לְחִימּוּץ דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר לְרַבּוֹת מִנְחַת נְסָכִים לְחִימּוּץ
Rachi (non traduit)
שלח רבין ודאי כך הצעת המשנה. כדאמרן:
אבל אפיך לה. משום דהאי פירכא:
לֶחֶם הַפָּנִים מִדַּת יָבֵשׁ הִיא וּשְׁמַעְנָא לֵיהּ לְרַבִּי עֲקִיבָא דְּאָמַר מִדַּת יָבֵשׁ לֹא נִתְקַדְּשָׁה
Rachi (non traduit)
ושמעינן לרבי עקיבא כו'. בפ' ב' מדות (לקמן מנחות דף צ.) וכיון דלאו קדושה היא עד שיסדרנה בשלחן אמאי עבר עליה ולקמן פריך הא מדת לח היא (נמי שהרי נתנו) בביסא כשלשה ומשני ליה לקמן:
מדת יבש היא. דלא היו נותנין בביסא שהיא כלי שרת אלא בעשרון כשמודדין ועשרון מדת יבש הוא:
Tossefoth (non traduit)
ושמעינן ליה לר''ע דאמר מדת יבש לא נתקדשה. לקמן בפ' שתי מדות (מנחות דף צ.) וא''ת דלמא ס''ל תנור מקדש דהיינו משקרמו פניה ועדיין יכול לבא לידי חימוץ ונראה לדקדק מתוך כך דמשקרמו פניו תו לא אתי לידי חימוץ ונפקא מינה למצות של פסח ובסוף פ''ק דשבת (דף יט:) משמע דמההיא שעתא חשיב אפייה גמורה דאמר התם ולא חררה על גבי גחלים אלא כדי שיקרמו פניה ושמא זו היא שיעור כמאכל בן דרוסאי ופלוגתא היא בקרימת פנים התם אי הוי בתחתון או בעליון וצ''ע דמשמע הכא דאי מדת יבש נתקדשה קדשי לחם הפנים משנמדד בו סולת בעשרון ולא משתמיט בשום דוכתא דליקדוש אלא או בתנור או על השולחן לקמן בפרק שתי הלחם (מנחות דף צה:) דקאמר ושניהם מקרא אחד דרשו והוא דרך חול כו' ובפרק ב' דמעילה (דף ט.) תנן גבי לחם הפנים קרמו בתנור הוכשרו ליפסל וגבי מנחות קתני קדשו בכלי:
וּמֵי פֵירוֹת אֵין מַחְמִיצִין אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ אוֹמֵר הָיָה רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי מִנְחַת נְסָכִים מְגַבְּלָהּ בְּמַיִם וּכְשֵׁרָה
Rachi (non traduit)
מגבלה במים. הלכך אית בהו חימוץ:
וקפריך מנחת נסכים מי הויא חימוץ הא מי פירות הן. דבשמן נגבלה דהא יש לה ג' לוגין לעשרון דבשלמא שאר חימוץ מנחות שאין שמנן מרובה כו' נותנין בהן מים הלכך איתסר בהן חימוץ אבל בהא מאי חימוץ איכא:
ומי פירות אין מחמיצין. ולית ליה מגבלה במים וכשרה ומנחת כהנים וכהן משיח נמי איתרבאי מיניה והני משום פלוגתייהו נקט:
Tossefoth (non traduit)
ומי פירות אין מחמיצין. פירשתי בריש פירקין (מנחות דף נג:
ד''ה אין):
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source